Gedolim are made, not born

One response to “Gedolim are made, not born”

1. Malka Nusbaum | December 14, 2011 at 5:30 am | Reply

   I came across this and think you will appreciate it-
   Lubavitcher Rebbe: We Must Show Great Respect to Those with a Different Derech
   Below, see a quote from a letter from the Lubavitcher Rebbe that relates to (though it is not the same as) our discussion of the various types of avodah/Torah which are appropriate for different people (see HERE and HERE) depending on their individual nature/shoresh neshama. ([Update] See also this related discussion about whether it is the Chabad belief that Chabad is the only true form of Yiddishkeit.)

   In the last line, he says “It is necessary and one is obligated to look positively on every observant person and to treat them with great respect even if his way is not ones own way since his is a servant of Hashem.”

   (אגרות קודש > כרך כו > ט’תתצג)

   כיון שהגמרא מעידה שהם “תלמידי רבי עקיבא”, הרי מובן שהיו ראויים לתואר זה, היינו שלמדו באופן שהורה להם התנא הגדול והחכם הדגול,בהתמדה ושקידה וקיימו מצוותי’ במסירת-נפש.

   מזה מובן שמה שלא נהגו כבוד זה לזה, לא הי’ זה מחמת דברים של מה בכך, ח”ו, אלא הי’ להם יסוד וטעם בזה בהתאם לערך “תלמידי רבי עקיבא”.

   והביאור בזה הוא על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה שאין דיעותיהם של בני אדם שוות, שמזה מובן שגם בעבודת השם יתברך, בלימוד התורה וקיום המצוות, אינם שווים: אצל האחד כל זה בא בעיקר מתוך אהבת השם, אצל השני הוא בעיקר מתוך יראת השם, ואצל השלישי הוא בעיקר מתוך קבלת עול, וכו’. – אף שכמובן ופשוט בנוגע למעשה אין חילוק ביניהם וקיימו התומ”צ במילואם ובשלימותם. – ובהיותם תלמידי רבי עקיבא, הרי בודאי שהיו אנשי אמת, שעבודתם היתה באמיתיות ובפנימיות שהחדירה כל תוך-תוכם, באופן שדוקא דרכם נראתה להם הנכונה באמת, ומי שלא הגיע למדריגה זו הרי, לפי דעתם, חסר הוא בשלימות. והיות שהיו תלמידי ר’ עקיבא שאמר “ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה”, לא הסתפקו בזה שכל אחד בעצמו הלך מחיל אל חיל בדרכו העולה בית א-ל, אלא השתדלו גם כן להשפיע על חבריהם שגם הם יעבדו את השם באופן זה דוקא, ואלה שלא קיבלו הדבר – לא יכלו לנהוג בהם כבוד ככל הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.

   מהאמור מובן שסיפור הגמרא בנוגע לל”ג בעומר מלמדנו איך צריכה להיות הנהגת כל אחד ואחד מאתנו, וההוראה היא בשלשה ענינים:

   א) עבודת השם, לימוד התורה וקיום המצוות, מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחברו, צריכה להיות עבודה תמה ואמיתית ובחיות המחי’ את כל האדם והנהגתו היום-יומית.

   ב) זה כולל כמובן ופשוט מצות ואהבת לרעך כמוך, שגם אותה צריך לקיים בחיות ובשלימות הכי גדולה.

   ג) ויחד עם האמור צריך וחייב אדם להביט בעין יפה על כל שומר תורה ומצוה ולנהוג בו כבוד גדול, אם אפילו דרכו היא לא דרכו הוא; כיון שעובד ה’ הוא